עורך דין סכסוכי שותפים ובעלי מניות

שלב 1: זיהוי הבעיה – מתי לפנות לעורך דין סכסוכי שותפים ובעלי מניות?

לא כל חיכוך בין שותפים הוא משבר, אבל יש סיטואציות שבהן כל יום שעובר בלי פעולה עולה לך כסף ופוגע לך בשליטה. אלה הסימנים שמחייבים פנייה מיידית לעורך דין סכסוך שותפים:

משיכות כספים לא מאושרות – שותף לוקח כסף מהחברה בלי אישור

משיכות בעלים לא מאושרות, העברות לחשבונות קשורים, תשלומים לספקים שאתה לא מכיר – מלבד היותן פגיעה באמון, אלה עילות לתביעה נגזרת בשם החברה ולסעד דחוף. במקרים שבהם נדרש גילוי מסמכים מוקדם, אני פועל לאבטח את הראיות לפני שייעלמו, ולכן מומלץ לפנות מייד לעורך דין סכסוכי שותפים.

חסימת גישה למידע פיננסי

אם השותף מונע ממך גישה למידע פיננסי, מדיר אותך מישיבות דירקטוריון או מקבל החלטות ניהוליות מבלי לשתף אותך – בהחלט ייתכן שמדובר בקיפוח המיעוט לפי החוק. 

שותף לא מעביר לך רווחים

מדיניות חלוקת דיבידנד שמטיבה עם בעלי השליטה על חשבון שאר בעלי המניות היא אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעות קיפוח. שינויי הרגולציה ממיסוי רווחים לא מחולקים שנכנסו לתוקף בסוף 2024 יוצרים מנופי לחץ חדשים שניתן לנצל לטובתך.

דרך "מתוחכמת" נוספת להתחמק מאי-חלוקת רווחים היא באמצעות משיכת "דמי ניהול" או שכר מופרז ע"י בעל שליטה. יש לא מעט חברות בהן בעל השליטה משמש גם כבעל תפקיד בכיר בה, כמנכ"ל או סמנכ"ל שמושך שכר ניהולי גבוה (לעיתים המשיכה היא באמצעות הסכם ייעוץ כנגד חשבונית). מניסיוני, בחברות רבות דמי הניהול נקבעים ע"י בעל השליטה ולמיעוט אין יכולת מעשית להשפיע עליו. כתוצאה מכך, נוצר מצב מלאכותי שבו לא נשאר בחברה די רווח לחלוקה לבעלי המניות.

פיטורי בעל מניות מתפקיד ניהולי ודילול מניות ללא הסכמה 

מניסיון עשיר כעורך דין לסכסוכי שותפים ובעלי מניות, ישנם שני מצבים נפוצים שלקוחות לא תמיד מזהים כקיפוח: 

הראשון הוא פיטורי בעל מניות שהוא גם עובד בחברה – כשהשותף הדומיננטי מפטר אותך מתפקידך הניהולי תוך שמירה על אחזקותיו, בית המשפט רואה בכך לעיתים קרובות פגיעה בציפיות לגיטימיות שעומדת בבסיס עילת הקיפוח. 

השני הוא דילול מניות – כניסת משקיע חיצוני שמקטינה את אחזקתך בלי הסכמתך, בתנאים שמיטיבים עם השותף האחר. גם כאן, בתי המשפט מוכנים להתערב במקרים מסוימים.

הפרת הסכם השותפות 

אי עמידה בהתחייבויות, בתפקידים, בזכויות וטו או בתנאים שהוגדרו בהסכם המייסדים – הן עילות ממשיות, גם כשאין הפרה מפורשת בכתב. חברות פרטיות קטנות נתפסות פעמים רבות כ"מעין שותפות" – כך מתייחסים אליהן בתי המשפט, ובהתאם, גם הרף להתערבות שיפוטית נמוך יותר. 

מבוי סתום 

מצב של מבוי סתום מתרחש כאשר שוויון בכוחות ההצבעה מונע קבלת החלטות חיוניות לפעילות העסק, גם כשאף צד לא פועל בחוסר תום לב מובהק. ראה הסבר מורחב בהמשך על כך ועל דרכי הפעולה האפשריות, במסגרת שלב 2.

השותף חסם אותך? כל שעה קריטית. אל תיתן לצד השני לקבוע עובדות בשטח. אני זמין לייעוץ דחוף ולפעולה מהירה בערכאות. ניתן לקיים פגישת אסטרטגיה מרחוק (בשיחת וידאו) או במשרדי בחיפה, כדי שנוכל להתחיל לפעול עוד היום. טלפון: 04-8327732 | דוא"ל: office@yfc-law.com

שלב 2: קביעת העילה המשפטית המתאימה בסכסוך בין שותפים ובעלי מניות

קיפוח בעלי מניות – סעיף 191 לחוק החברות (לרוב קיפוח המיעוט, אך לא תמיד)

קיפוח בעלי מניות הוא העילה המרכזית בסכסוכי בעלי מניות. לפי סעיף 191 לחוק החברות, בעל מניות רשאי לפנות לבית המשפט כאשר ענייני החברה מתנהלים באופן שיש בו משום קיפוחו. חשוב לציין כי קיפוח בעלי מניות אינו מוגבל רק למיעוט, אם כי זהו המקרה הנפוץ. בית המשפט רשאי להתערב בכל מקרה שבו בעלי מניות (כולם או חלקם) מקופחים, כולל מקרים של קיפוח בעל מניות בעל אחזקה שווה (50%) או מצבים נדירים של קיפוח רוב. העילה מתמקדת בהתנהלות לא הוגנת כלפי בעל מניות, ולא רק בשיעור האחזקה.

המשמעות המעשית: לא נדרש להוכיח הפרת חוזה – די בהפרת "ציפיות לגיטימיות". בית המשפט מוסמך להורות על רכישה כפויה של מניות ועל שינוי מבנה ניהולי, ובמקרים חמורים – אף על הרחקת דירקטור מכהן באמצעות צו. 

נציין שוב: גם בעל מניות 50% עשוי להיחשב מקופח כאשר נוצר מבוי סתום שפוגע בו, וגם בעל מניות הרוב יכול בנסיבות חריגות לטעון שהמיעוט פועל כנגד אינטרסיו. הקיפוח אינו זכות בלעדית של בעל מניות המיעוט.

מבוי סתום – שוויון הצבעות שיוצר שיתוק ניהולי של החברה

מבוי סתום מתרחש כאשר שוויון בכוחות ההצבעה משתק את החברה.

בתי המשפט רואים במבוי סתום עילה להתערבות, במיוחד בחברות פרטיות קטנות המתנהלות כ"מעין שותפות". בפסיקה עקבית נקבע, כי בחברות מסוג זה הרף להתערבות שיפוטית נמוך יותר: בד"כ מספיק להראות כי נגרם אובדן אמון מוחלט בין בעלי המניות באופן שלא מאפשר את המשך שיתוף הפעולה ביניהם.

הסעדים האפשריים:

• מינוי מנהל מיוחד
• הפעלת מנגנון BMBY (ראה הסבר בהמשך)
• רכישה כפויה
• פירוק שיפוטי במקרים קיצוניים

ככל שהשיתוק מתמשך, ערך העסק נשחק. אני מטפל במבוי סתום בכלים שמניעים את הגלגל – ממנגנוני היפרדות ועד פירוק שיפוטי.

הפרת חובת אמונים – סעיף 254 לחוק החברות

חובת האמונים חלה על נושאי משרה בחברה – דירקטורים ומנכ"לים – ומחייבת אותם לפעול לטובת החברה ולא לטובתם האישית. כשמדובר בשותף שמכהן גם כדירקטור, הפרת חובת האמונים יכולה לשמש עילה עצמאית נפרדת מקיפוח. דוגמאות קלאסיות: ניצול הזדמנות עסקית של החברה לטובה אישית, קבלת טובות הנאה מצדדים שלישיים, או הכוונת חוזים לגורמים קשורים בתנאים שמזיקים לחברה. עילה זו רלוונטית במיוחד כשיש ראיות לפעולה אקטיבית שמיטיבה עם הצד האחר על חשבון החברה – ולא רק הזנחה או שיתוק.

שלב 3: הכלים שלנו לפתרון סכסוך בין שותפים בחברה

סעדים זמניים דחופים

כשאתה חושד שהשותף מוציא נכסים מהחברה, הזמן קריטי, ולעיתים נדרש לפעול בתוך שעות. אני מגיש בקשות לצווי מניעה, מינוי כונס נכסים זמני ותפיסת מסמכים – עוד לפני שנגרם נזק בלתי הפיך. במקרים דחופים ניתן לפעול במעמד צד אחד, כדי למנוע העלמת ראיות.

תביעה נגזרת – כשהפגיעה היא בחברה עצמה

תביעה נגזרת לפי סעיפים 194-198 לחוק החברות היא מנגנון דיוני שמאפשר לבעל מניות להגיש תביעה בשם החברה – כשהנזק הוא לחברה ולא רק לו אישית. זה הכלי הנכון כשמדובר בהברחת נכסים, שימוש לרעה בכספי החברה או פעולות שמקטינות את ערכה לטובת אחד הצדדים. במסגרתה ניתן לדרוש השבת כספים, לבקש צווי מניעה זמניים, ובמקרים חריגים – לפעול במעמד צד אחד לפני שהצד השני מספיק להשיב על הבקשה.

שלב 4: אסטרטגיית היפרדות

הוצאת שותף מחברה

כשהמשך השותפות הופך בלתי אפשרי, השאלה היא איך מוציאים שותף מחברה בצורה שמגנה עליך משפטית ומשמרת את ערך העסק. אני בונה את המנגנון המתאים – רכישה כפויה, מו"מ להיפרדות בהסכם או נקיטה בצעדים משפטיים.

איך מוציאים שותף מחברה בצורה נכונה?

הוצאת שותף היא מהלך אסטרטגי. הכלים האפשריים:

רכישה כפויה לפי סעיף 191 לחוק החברות

בית המשפט רשאי להורות כי בעלי המניות או החברה ירכשו מניות, במחיר שייקבע על ידי מומחה/שמאי, בכפוף להוראות סעיף 301 לחוק.

פירוק שותפות עסקית ופירוק החברה

כשהשותפות הפכה רעילה לחלוטין ואין נתיב אחר, פועלים לפירוק החברה לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות – "מן הצדק והיושר" – עם חלוקת נכסים הוגנת. ניתן גם לבחון הסכם מכירת חברה ופירוק שיתוף כנתיב חלופי שמביא ערך לכל הצדדים.

מנגנון BMBY – חרב הפיפיות שרוב בעלי המניות לא מזהים עד שהם בתוכה

מנגנון ה- "BMBY" – שפירושו "Buy Me Buy You", מוחבא במרבית הסכמי המייסדים המודרניים. על הנייר, זהו פתרון אלגנטי: שותף אחד נוקב במחיר המשקף את שווי החברה בעיניו, והשותף השני נדרש לבחור האם למכור את חלקו לפי שווי זה, או לקנות את חלקו של המציע באותו המחיר. תמריץ הוגן, תחרות שקופה.

אך במציאות העסקית, ה-BMBY אינו מנגנון טכני – הוא משחק פוקר עתיר סיכונים המבוסס על א-סימטריה של מידע. לעיתים קרובות, השותף שמנהל את הכספים בפועל מחזיק בתמונה מדויקת יותר של צפי ההכנסות והחוזים העתידיים מאשר השותף הטכנולוגי או התפעולי. הפעלת המנגנון בתזמון שגוי, או נקיבת מחיר ללא מודיעין פיננסי מדויק על יכולות המימון של הצד השני, עלולה להפוך למלכודת קטלנית.

אסטרטגיה משפטית חכמה תבחן את משוואת הכוחות מראש: האם לצד השני יש כיסים עמוקים מספיק כדי לבלוע את ההצעה? האם הוא מחזיק בידע קריטי שבלעדיו החברה חסרת ערך? הפעלת המנגנון תיעשה רק לאחר סימולציה כלכלית מלאה.

הזווית שכולם שוכחים: תכנון מס ככלי נשק אסטרטגי

אחת הטעויות היקרות ביותר בהליכי היפרדות היא השארת יועצי המס ורואי החשבון מחוץ לחדר עד לשלב ניסוח החוזה. האופן שבו מבוצעת רכישת המניות משנה לחלוטין את שורת הרווח של שני הצדדים.

קיימת תהום כלכלית בין מצב שבו השותף הנשאר רוכש את מניות השותף היוצא באופן אישי – מה שמחייב אותו למשוך דיבידנד החייב במס גבוה כדי לממן את הרכישה – לבין מצב שבו החברה עצמה רוכשת את מניות השותף היוצא (רכישה עצמית), מהלך העשוי להיות יעיל יותר מבחינה מיסויית. בנייה נכונה של מתווה ההיפרדות, תוך שילוב הבנה עמוקה במיסוי ובדיני תאגידים, יכולה לחסוך לחברה ולבעלי המניות מיליוני שקלים. לעיתים, חיסכון המס הזה הוא בדיוק "השומן" שמאפשר לגשר על הפערים המסחריים ולסגור את העסקה.

הערכת שווי מניות בסכסוך שותפים – איך נקבע המחיר?

במרבית סכסוכי השותפים, המחלוקת האמיתית היא על שווי. האסטרטגיה המשפטית חייבת להשתלב באסטרטגיית הערכת השווי.

בתי המשפט ממנים שמאים המשתמשים בין היתר ב:

• היוון תזרים מזומנים (DCF)
• שווי נכסי נקי
• מכפילי EBITDA
• Discount for Lack of Control
• Discount for Lack of Marketability