תביעה נגזרת, ערובה להוצאות ומה שביניהן

מהי תביעה נגזרת ומה מטרתה?

תביעה נגזרת היא כלי משפטי ייחודי המאפשר לבעלי מניות ודירקטורים בחברה להגיש תביעה בשם החברה כאשר הם סבורים כי החברה עצמה, או הנהלתה, אינה פועלת להגנה על זכויותיה בצורה הראויה. התביעה מוגשת כאשר קיימת עילה משפטית לתבוע צד שלישי או גורם מתוך החברה, אך הנהלת החברה נמנעת מלעשות זאת בשל ניגוד אינטרסים או חוסר רצון לפעול כנגד בעלי שליטה או מנהלים.

המטרה המרכזית של התביעה הנגזרת היא להתגבר על "בעיית הנציג" – מצב שבו המנהלים או בעלי השליטה בחברה פועלים מתוך אינטרסים אישיים ולא לטובת החברה עצמה ובכך מונעים מהחברה לעמוד על זכויותיה המשפטיות. מנגנון זה נועד להבטיח כי החברה תממש את עילות התביעה שלה, גם במצבים שבהם יש חשש לניגודי עניינים או החלטות לא תקינות מצד הנהלת החברה.

בדומה לתובענה ייצוגית, תביעה נגזרת נדונה בשני שלבים: בשלב הראשון בית המשפט בוחן את השאלה אם יש מקום לאשר את התביעה כנגזרת (בתמצית – האם ניהול התביעה הינה לטובת החברה); ובשלב השני, אם אושרה התביעה כנגזרת, בית המשפט דן בתביעה עצמה, כאשר התובע מקבל מבית המשפט מעין "יפוי כח" לייצג את החברה בתביעה זו.

חוק החברות מגדיר את הפרוצדורה שיש לנקוט בה עד להגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת: על התובע לפנות לחברה בכתב ולדרוש ממנה למצות את זכות התביעה שלה. רק אם החברה מסרבת להפעיל את זכות התביעה שלה, התובע זכאי לפעול להגשת הבקשה לאישור תביעה כנגזרת לבית המשפט.

חוק החברות מאפשר למי שרשאי להגיש תביעה נגזרת, לבקש מבית-המשפט (בין אם לפני הגשת בקשת האישור או לאחר מכן), להורות על גילוי מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה. הליך גילוי המסמכים הוא כלי דיוני חשוב שתכליתו להביא לכך שהצדדים ישחקו ב"קלפים פתוחים" תוך חתירה לחשיפת האמת וניהול יעיל של הדיון.

מאחר שהתביעה הנגזרת מוגשת בשם החברה והיא נועדה לשרת את טובתה, הרי שהסעדים שייפסקו על ידי בית המשפט מגיעים גם הם לחברה. יחד עם זאת, אם בית המשפט פסק לטובת החברה, הוא רשאי להורות על תשלום גמול לתובע ושכר טרחה לבאי כוחו, בגין תרומתם למימוש זכות התביעה של החברה.

מהי בקשה להפקדת ערובה להוצאות משפט?

כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה, הנתבע יידרש מן הסתם להתגונן מפניה, לשלם שכר טרחה לעורך דינו ולמומחים וכיוצא באלה. אם התביעה תידחה – הנתבע ירצה לקבל החזר על הוצאות שהוציא כדי להתגונן מפני התביעה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לנתבע יש חשש שהתובע לא יוכל לעמוד בהחזר ההוצאות ולשם כך נועד מנגנון משפטי בשם הפקדת ערובה להוצאות.

הסדר משפטי זה נקבע גם בחוק החברות וגם בתקנות סדר הדין האזרחי. במסגרת זאת, הנתבע זכאי לבקש מבית המשפט רשאי להורות לתובע להפקיד סכום כספי בקופת בית המשפט (או לתת ערבות בנקאית, ערבות צד ג' וכד') כדי להבטיח את תשלום ההוצאות המשפטיות שלו, אם התביעה תידחה.

מטרת הערובה להוצאות, אם כן, היא להגן על הנתבע מפני עלויות משפטיות כאשר התובעת היא חברה בע"מ, חברה זרה, תושב חוץ או כאשר יש ספקות לגבי יכולתו הכלכלית של התובע לעמוד בתשלום הוצאות המשפט אם יפסיד בתביעה.

אף שמדובר בבקשה יחסית שגרתית בתביעת רגילות – מדובר בבקשה יחסית יותר חריגה כאשר זו מוגשת במסגרת הליך של תביעה נגזרת.

פסיקה חדשה של בית המשפט העליון בנושא זה

פסק דין חדש של בית המשפט העליון (רע"א 4208/24) עושה סדר בסוגיה של בקשה להפקדת ערובה להוצאות במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. חלק מבעלי המניות בחברה הנידונה (סינוגה) הגישו בקשה לאישור תביעה נגזרת בשל כך שבעלי השליטה גרמו לחתימת "הסכם פשרה" במסגרת תביעה שהוגשה ע"י החברה נגד בניו של בעל השליטה, שמשמעותו המעשית היא שהחברה ויתרה על הכסף שתבעה מבניו של בעל השליטה. הטענה בבסיס הבקשה היא שהסכם הפשרה אינו לטובת החברה אלא לטובת האינטרס האישי של בעל השליטה.

יצוין, כי עו"ד יונתן פרידמן הוא שייצג את החברה בהליך שנוהל בבית משפט השלום. לקראת סוף ההליך המנכ"ל והמייסד שהודח ע"י דירקטוריון החברה הצליח לחזור לתפקידו, ו"אילץ" את בית המשפט לקבל "בשם החברה" הסכם פשרה לפיו החברה מסכימה לדחיית התביעה שהיא עצמה הגישה. מדובר במחטף משפטי לכל דבר ועניין.

בתגובה, בעל השליטה הגיש בקשה לחייב את התובעים להפקיד ערובה להוצאותיהם, כאשר הטענה המרכזית היא שמדובר בתאגידים זרים שלא ניתן להבטיח שהם ישלמו את ההוצאות בסוף ההליך וכי סיכויי ההליך קלושים ממילא.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להפקדת ערובה להוצאות ובעל השליטה הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי אף על פי שיש מקום לחיוב בערובה כאשר מדובר בחברות זרות, יש לשקול את מאפייני ההליך של תביעה נגזרת. בפסק הדין הודגש כי אין לקבוע חזקה מוחלטת של חיוב בערובה במקרים כאלה, ויש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי במתן זכות לבעלי מניות לפעול בשם החברה.

בית המשפט גם הבהיר שהכללים הרגילים בדבר חובתה של חברה להפקיד ערובה חלים גם על תביעה נגזרת, אך יש לשקול אותם תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של ההליך ובאינטרסים הציבוריים הקיימים. ואלה השיקולים המיוחדים:

1. אינטרס האכיפה והציות לדין. תביעה נגזרת מאפשרת לבעלי מניות לפעול כאשר הנהלת החברה אינה נוקטת בצעדים משפטיים הכרחיים להגנה על זכויות החברה. ערובה להוצאות בתביעה כזו צריכה לשקול את הצורך בעידוד בעלי מניות לפעול בשם החברה, גם במקרים של ניגודי אינטרסים פנימיים.
2. הגנה על זכות הגישה לערכאות. חיוב בערובה להוצאות עלול להרתיע בעלי מניות מלהגיש תביעות נגזרות מוצדקות. לכן, בתי המשפט נוקטים בגישה זהירה בשיקול דעתם ומבקשים לאזן בין הצורך להבטיח את הוצאות הנתבעים לבין מניעת חסימה מופרזת של הגישה לערכאות.
3. מניעת שימוש פסול באישיות משפטית נפרדת. החוק והפסיקה מנסים למנוע מצב שבו חברה משמשת ככלי בידי תובעים להתחמקות מתשלום הוצאות. אך במקרה של תביעה נגזרת, התובעים אינם פועלים מטעמם אלא בשם החברה, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
4. שיקולים כלכליים ואיזון אינטרסים. תביעה נגזרת נועדה לאכוף את זכויות החברה, אך היא כרוכה בעלויות גבוהות. בבקשה לערובה להוצאות, על בית המשפט לשקול את האיזון בין עלויות אלו לבין הסיכויים להשגת תועלת כלכלית לחברה.

סיכום

תביעה נגזרת וערובה להוצאות הם כלים משפטיים חשובים שנועדו לאזן בין זכויותיהם של בעלי המניות לפעול בשם החברה לבין הצורך להגן על הנתבעים מפני תביעות חסרות בסיס. בתי המשפט נדרשים לאזן בין אינטרסים רבים בעת דיון בבקשות מסוג זה, תוך שיקול דעת מדוקדק והתחשבות בנסיבות הייחודיות של כל מקרה.

תביעה נגזרת היא כלי משפטי חשוב. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בהליך מורכב המצריך ייעוץ משפטי מקצועי והבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. משרדנו עוסק בהרחבה בסכסוכים בין בעלי מניות ודירקטורים בחברות ונשמח לייעץ לכם בעניינים אלה, לרבות בתביעות נגזרות.

אם אתם עומדים בפני מצב משפטי מורכב, במיוחד בהקשר של סכסוכים עסקיים ומסחריים, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ. אנחנו כאן כדי להגן על האינטרסים העיסקיים שלכם באמצעות הבנה עמוקה של עולם העסקים וידע ייחודי ומדויק בפתרון בעיות משפטיות מורכבות.

האמור לעיל הוא בגדר מידע כללי וחלקי בלבד ואין לראות בדברים משום מתן ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל מקרה צריך להיבחן לגופו והדברים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.