פסילת מומחה מטעם בית משפט

בתי משפט נוהגים למנות מומחה מטעם בית המשפט על מנת לסייע בהכרעה בעניינים מקצועיים שונים שלבית המשפט אינם ידיעה שיפוטית לגביהם. במקרים רבים המומחה ממונה על מנת שעין מקצועית ונטרלית תבחן את חוות דעת המומחים שמונו על ידי הצדדים עצמם ושפעמים רבות קיימים ביניהם פערים וחילוקי דעות. יחד עם זאת, מינוי מומחה אינו חסין מפני ביקורת, ולעיתים יש מצבים בהם יש צורך לבטל מינוי של המומחה או לפסול את חוות דעתו. החלטה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א 5451-10-19) מדגימה היטב את הקריטריונים לפסילת מומחה, את דרכי האיזון בין חשש לניגוד עניינים לבין ניהול הליך תקין, ואת האחריות המוטלת על הצדדים והמומחה.

חובות המומחה

מומחה מטעם בית המשפט נחשב ל"זרועו הארוכה" של מערכת המשפט, ולכן הוא חב חובת נאמנות מוגברת כלפי בית המשפט והצדדים. חובתו היא לפעול באובייקטיביות, ללא משוא פנים, זיקה אישית, כלכלית או מקצועית לאחד הצדדים וללא חשש לניגוד עניינים. כללי היסוד בנושא זה מעוגנים בין היתר בתקנה 16 לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט).

עילות לפסילת מומחה

1. ניגוד עניינים: לפי התקנות, מומחה ייפסל אם קיימת זיקה משמעותית בינו לבין אחד מבעלי הדין, כגון קשר עבודה רציף או מתן שירותים מקצועיים בשנה האחרונה. בנוסף, זיקה כלכלית או אישית רחבה עלולה להוביל לפסילה.
2. הצהרה חלקית או מטעה: מומחה מחויב להצהיר על כל זיקה או מניעה שעשויה להשפיע על תפקודו. הצהרה חלקית או חוסר גילוי עלולים להוביל לפסילה.
3. פגם מקצועי או חריגה מסמכות: אם המומחה חורג מתפקידו או מסמכותו, למשל בכך שהוא התייחס לנושאים שאינם בתחום מומחיותו או מעלה עמדות שאינן מקצועיות, הדבר עשוי להוות עילה לפסילה.
4. התנהלות המומחה לאחר מינויו: פסילה יכולה לנבוע מהתנהלות בלתי תקינה של המומחה לאחר מינויו. למשל: ניהול פגישות או שיחות בנוכחות צד אחד בלבד.

איזון בין חשש לפסילה לבין ניהול ההליך

בתי המשפט מתמודדים עם הדילמה של השפעת הפסילה על המשך ההליך. במקרים רבים, נדרשת בחינה של עוצמת החשש לניגוד עניינים מול ההשפעות על ניהולו התקין של ההליך וסרבולו. שיקול חשוב בהקשר זה הוא מועד העלאת הבקשה לפסילת המומחה. ככלל, ככל שהבקשה לפסילתו הוגשה בשלב מוקדם (לאחר מינויו אך לפני חוות דעתו) – קיימת נטייה גדולה יותר להיעתר לבקשה (ככל שבאמת נמצא חשש לניגוד עניינים). בנוסף, בתי המשפט עשויים להעדיף פתרונות מידתיים אחרים כמו מחיקת חלקים בעייתיים מחוות הדעת או מינוי מומחה נוסף, ורק במקרים חמורים לבחור בפסילת המומחה.

דוגמה עכשווית מהפסיקה

חברה יזמית הגישה נגד עיריית תל אביב וגורמים נוספים תביעה כספית בסך 45 מיליון ש"ח בגין עיכובים בפרויקט בנייה. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים ובהסכמתם בית המשפט מינה מומחה מטעמו – שמאי מקרקעין. השמאי הצהיר בטרם מינויו כי הוא מעניק לעיריית תל אביב שירות והצדדים לא ביקשו לפסול אותו. לאחר שניתנה חוות דעתו, שלא הייתה לטובת החברה, היא ביקשה לפסול אותו בטענה כי הוא חרג מסמכותו. בית המשפט דחה את הבקשה. לאחר מכן, החברה גילתה שהמומחה מטעם בית המשפט מעניק לעיריית תל אביב שירותים בהיקף משמעותי, דבר שמעורר חשש כבד לניגוד עניינים.

בית המשפט קיבל את הבקשה ופסל את המומחה על בסיס הנימוקים הבאים:

1. בית המשפט קבע כי זיקתו הכלכלית והמקצועית של המומחה לעיריית תל אביב מעוררת חשש משמעותי למשוא פנים. במהלך הבירור התגלה כי משרדו של המומחה העניק לעירייה שירותי שמאות בהיקף של מאות תיקים לאורך חמש השנים האחרונות, ושווי ההתקשרות השנתית עמד על כחצי מיליון ש"ח. העובדה שעיריית תל אביב התקשרה עם המומחה בפטור ממכרז, תוך הגדרת היחסים עמו כ"יחסי אמון מיוחדים", הגבירה את החשש לניגוד עניינים​​.
2. אי-עמידה בחובת הגילוי הנאות:
   המומחה הצהיר בתחילת הדרך כי הוא מעניק שירותי שמאות לאגף ההנדסה בעירייה אך הדגיש שהדבר אינו מהווה "תלות מהותית". הצהרה זו נמצאה חלקית ולא מדויקת, שכן לא נמסר המידע המלא על היקף ההתקשרות, וכי העירייה עשויה להפסיק את ההתקשרות לפי שיקול דעתה.

באשר לשלב המאוחר בו הוגשה בקשת הפסילה השנייה – התובעת העלתה את טענותיה לפסילה רק לאחר קבלת חוות דעת המומחה, שהייתה שלילית עבורה, ולאחר בדיקה עצמאית שערכה. אמנם מדובר בכשל דיוני מצד התובעת, אך בית המשפט קבע כי אין בכך לשלול את עצם החשש לניגוד עניינים ואת הצורך בביטול המינוי. בית המשפט הדגיש כי למרות מחדלי התובעת, ניגוד העניינים בעוצמה כזו מצדיק את פסילת המומחה. יחד עם זאת, הוחלט להטיל על התובעת הוצאות משמעותיות (30,000 ש"ח) בשל העיכוב שגרמה. ההחלטה משקפת גישה מאזנת בין שמירה על טוהר ההליך לבין צמצום הפגיעה בצדדים האחרים.

לקחים מהפסיקה

1. למומחים: יש חובה להצהיר באופן מלא, מדויק ושקוף על קשרי עבודה, אפילו אם נראה שאין בהם ניגוד עניינים מובהק.
2. לצדדים בהליך: יש לבחון ביסודיות את זהות המומחה בשלבים מוקדמים, ולבקש הבהרות ככל שיש חשש לניגוד עניינים.

סיכום והמלצה

פסילת מומחה היא כלי חשוב לשמירה על יושרת ההליך המשפטי, אך יש להשתמש בו בזהירות כדי לא לפגוע בהליך עצמו או בצדדים האחרים. המקרה הנדון מדגים כיצד חשש לניגוד עניינים עלול לערער את אמון הצדדים בהליך, אך גם מדגיש את האחריות המוטלת על הצדדים והמומחים למנוע מצב זה מראש.

אם אתם מוצאים את עצמכם בפלונטר משפטי מלחיץ שאתם לא רואים דרך לצאת ממנו – אל תהססו לפני למשרדנו לייעוץ. נשמח לסייע לכם להתמודד עם המכשולים המשפטיים ולחזור לשגרה ללא דאגות. אנחנו כאן כדי להגן על האינטרסים העיסקיים שלכם באמצעות הבנה עמוקה של עולם העסקים וידע ייחודי ומדויק בפתרון בעיות משפטיות מורכבות.

האמור לעיל הוא בגדר מידע כללי וחלקי בלבד ואין לראות בדברים משום מתן ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל מקרה צריך להיבחן לגופו והדברים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.