עורך דין דיני חברות על מנגנוני היפרדות

שותפות עסקית היא כמו מערכת יחסים: היא נבנית על אמון, חלומות משותפים ושאיפה להצלחה משותפת. אבל כמו שקורה לא פעם בזוגיות – גם בשותפות עסקית עלול להיווצר משבר אמון שמערער את היסודות.

במקרים כאלו, במיוחד כשמדובר על סכסוך בין בעלי מניות בחברה, עולה השאלה: איך מתבצעת ההיפרדות? האם בעל המניות החזק, עם "כיסים עמוקים", יכתיב את התוצאה? או שמא בית המשפט יתפור פתרון מותאם כדי לשמור על איזון?

עו״ד דיני חברות מתמודד עם שאלות כאלה מדי יום. פסק הדין לוסקין נ' גבעות עולם (ע"א 8776/23), שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט העליון, הדגים היטב את המתח הזה. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, את מנגנוני ההיפרדות האפשריים, את פסק הדין העדכני – ונציע לקחים מעשיים לכל מי שמוצא את עצמו בשותפות עסקית.
 

סעיף 191 לחוק החברות – "תפירה בהתאמה אישית"

כאשר מתגלע סכסוך בין בעלי מניות בחברה, סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט סמכות רחבה להתערב. זהו סעיף “גמיש” שמאפשר לתפור פתרון מותאם לנסיבות – במיוחד במקרים של קיפוח בעלי מניות מיעוט או כאשר נוצר מבוי סתום בין השותפים.

במסגרת הסעיף, רשאי בית המשפט להורות על מגוון צעדים:

• רכישה כפויה של מניות במחיר הוגן.
• התמחרות בין הצדדים.
• פירוק החברה.
• מינוי מנהל מיוחד.

 

כלומר, במקום נוסחה קבועה – החוק מעניק לבית המשפט ארגז כלים עשיר, שמטרתו להחזיר את האיזון בין הצדדים ולמנוע פגיעה בצד החלש או להתוות את דרך ההיפרדות ביניהם.
 

חברה כמעין שותפות – כשהאמון הוא לב העסק

הפסיקה בישראל הכירה במקרים רבים בכך שחברה פרטית קטנה, שבה מספר בעלי מניות מצומצם, מתפקדת בפועל כמעין שותפות.

במסגרת זו קיימת ציפייה הדדית לשיתוף פעולה מלא, לשקיפות ולתום לב. כאשר האמון מתערער, קשה להמשיך לנהל את העסק. זה הרקע לכך שבתי המשפט לא מהססים להשתמש בסעיף 191 כדי לכפות היפרדות בין שותפים במקרים מעין אלה, גם אם בעל המניות שמבקש את ההיפרדות לא הוכיח קיפוח. דהיינו, במקרים אלה די להראות כי נגרם אבדן אמון מוחלט בין השותפים שלא מאפשר את המשך הפעילות.
 

פסק הדין לוסקין נ' גבעות עולם – כשבעלי מניות מיעוט עומדים מול כיסים עמוקים

סכסוך בעלי מניות בחברה הוא תופעה שכיחה, אבל לעיתים הוא מגיע לנקודה שבה גם בית המשפט העליון נדרש לקבוע כיצד תתבצע ההיפרדות. בדיוק כך קרה בעניין לוסקין נ' גבעות עולם (ע"א 8776/23) – אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה בדיני החברות.

מדובר היה במערכת יחסים עסקית רבת־שנים – כמעט שלושה עשורים. מצד אחד עמד טוביה לוסקין, גיאולוג וגיאו־פיזיקאי, שהחזיק בכ־16.8% מהמניות באמצעות חברות בשליטתו. מהצד השני עמדה משפחת בן דוד, אנשי עסקים שהחזיקו בכ־78.4% מהמניות והשקיעו את עיקר ההון.
 

על מה הצדדים הסתכסכו?

זה היה סכסוך בין שותפים במלוא מובן המילה: רוב מול מיעוט, מחלוקות ניהוליות חריפות ותביעות הדדיות שנמשכו שנים.

לוסקין, בתור בעל מניות מיעוט, טען כי פערי הכוחות הכלכליים – "הכיסים העמוקים" של משפחת בן דוד – עלולים להביא לכך שמניותיו יירכשו במחיר נמוך עד בלתי הוגן. הוא ביקש מבית המשפט להורות על רכישה כפויה של מניותיו לפי הערכת שווי חיצונית, ובמועד שבו נוצר "מועד הקרע" (2013). לטענתו, הליך התמחרות ישאיר אותו מחוץ למשחק ויגרום לכך שימכור את מניותיו "בנזיד עדשים".

במילים אחרות, זה היה מבחן קלאסי לשאלה: האם בית המשפט יגן על בעלי מניות מיעוט מפני יתרון ההון של הרוב? כאן נכנס לתמונה סעיף 191 לחוק החברות והפרשנות שניתנה לו בפסק הדין.
 

פסיקת בית המשפט – מדוע נבחרה התמחרות?

בית המשפט העליון דחה את טענותיו של לוסקין וקבע כי ההיפרדות תיעשה באמצעות התמחרות בשיטת מעטפות. כלומר – כל צד יגיש הצעה סגורה לרכישת מניות האחר, והצעה הגבוהה תנצח.

השופטים נימקו את החלטתם בכמה נקודות עיקריות:

• לא מדובר בקיפוח מובהק: זה לא היה מקרה שבו רוב דורס מיעוט באופן שיטתי, אלא משבר אמון הדדי בין שותפים עסקיים.
• תרומה של שני הצדדים למשבר: בית המשפט מצא כי גם לוסקין תרם להחרפת הסכסוך, ואף התנהל בחוסר תום לב מסוים.
• קושי בקביעת שווי הוגן: החברה עסקה בחיפושי נפט, תחום שבו קשה מאוד לקבוע שווי אובייקטיבי, משום שהכול מבוסס על פוטנציאל עתידי.
• איזון בין כיסים עמוקים לידע מקצועי: אף שקבוצת בן דוד נהנתה מעוצמה כלכלית גדולה, ללוסקין היה יתרון מקצועי ייחודי בגיאולוגיה ובחיפושי נפט – נקודה שבית המשפט ראה כממתנת את חוסר השוויון.
• סיום מהיר ויעיל: אחרי עשר שנות ליטיגציה, לבית המשפט היה חשוב להביא את הצדדים להכרעה מעשית וסופית. כל פתרון אחר יביא את הצדדים להמשך התדיינות משפטית בבתי המשפט.

 

במילים אחרות, העליון העדיף פתרון שמבוסס על "כללי המשחק העסקיים" – גם אם הוא חושף את בעלי מניות המיעוט לסיכון כלכלי.

כאן בדיוק טמון הלקח: בלי מנגנון יציאה ברור שמנוסח מראש על ידי עו"ד דיני חברות, בעל מניות מיעוט עלול למצוא את עצמו מול משחק שבו הכללים מוטים לרעתו.
 

השלכות הפסיקה – מה זה אומר לשותפים עסקיים?

פסק הדין בלוסקין מחדד את אחד הכללים המרכזיים בדיני חברות: סעיף 191 מעניק לבית המשפט חופש פעולה רחב מאוד לבחור את מנגנון ההיפרדות. המשמעות היא שאין "נוסחה קבועה" – אלא בחירה מותאמת לנסיבות, תוך איזון בין יעילות, הדדיות ויחסי הכוחות בין הצדדים.

יחד עם זאת, ההכרעה מדגישה גם את הסיכון לבעלי מניות מיעוט. בהתמחרות, מי שמחזיק נתח קטן מהחברה נדרש להעמיד סכומים אדירים כדי לרכוש את חלקו של הרוב. מנגד, בעל השליטה – בעל "הכיסים העמוקים" – יכול להגיש הצעה צנועה יחסית ולנצח בזכות יתרון הנזילות.

במילים אחרות, גם כאשר מדובר במשבר אמון ולא בקיפוח מובהק, בעלי מניות מיעוט עלולים למצוא את עצמם בעמדה מוחלשת. לכן, מי שנכנס לשותפות עסקית חייב להיערך מראש באמצעות עורך דין דיני חברות או עורך דין שותפות עסקית, שיוודא כי ההסכמים כוללים מנגנוני יציאה מאוזנים – עוד לפני שמתפתח סכסוך בין שותפים.
 

הכירו את מנגנון ההתמחרות – יתרונות מול סיכונים

במשברים בין שותפים עסקיים, התמחרות (BMBY או "שיטת המעטפות") היא לרוב הכלי המועדף על בתי המשפט. העיקרון פשוט: כל צד מגיש הצעה לרכוש את חלקו של האחר, והצעה הגבוהה יותר זוכה. לכאורה – פתרון הוגן שמכריע במהירות.

היתרונות:

• תהליך מהיר וברור.
• חוסך הערכות שווי מורכבות ויקרות.
• יוצר לחץ על הצדדים להציע מחיר קרוב לשווי האמיתי.

 

אבל יש גם חסרונות ברורים:

• בעל מניות קטן צריך להעמיד סכומים עצומים כדי "לקנות את הרוב".
• מי שמחזיק בכיסים עמוקים מנצל את הפער הכלכלי ויכול לנצח בהצעה מינימלית.
• עלויות מימון גבוהות מקשות עוד יותר על המיעוט.

 

כך בדיוק קרה בעניין לוסקין: מצד אחד, חששו של בעל מניות המיעוט להפסיד במשחק שבו לרוב יתרון מובנה; מצד שני, תפיסת בית המשפט שהתמחרות היא עדיין הכלי היעיל ביותר לסיים סכסוך בין בעלי מניות בחברה.

לכן, עוד לפני שמתפתח סכסוך, חשוב להיעזר ב־עו"ד דיני חברות או עורך דין שותפות עסקית כדי לשלב בהסכמים מנגנונים מאזנים – למשל זכות לרכישה הדרגתית, או אפשרות להערכת שווי חיצונית.
 

מנגנונים חלופיים – מתי כדאי לשקול?

מעבר להתמחרות, קיימים מנגנונים נוספים:

• רכישה כפויה לפי הערכת שווי – מתאים במצבים של קיפוח מובהק, כאשר ברור שמיעוט נפגע באופן שיטתי.
• פירוק החברה – צעד קיצוני, שמוחק את הערך העסקי.
• מינוי מנהל מיוחד – פיתרון זמני, לרוב כאשר הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה אך אין רצון לפרק.

 

לחצו כאן למידע נוסף על מכירת חברה ופירוק שיתוף

מנגנון	יתרונות	חסרונות	מתי מתאים
התמחרות	מהיר, יוצר מחיר שוק	סיכון לבעלי מיעוט	משבר אמון הדדי
רכישה כפויה	מגן על מיעוט	יקר, איטי	קיפוח מובהק
פירוק	סופי, חותך	פגיעה בעסק חי	חוסר אמון מוחלט
מנהל מיוחד	מאפשר המשך פעילות	זמני, יקר	סכסוך ניהולי זמני

 

בסופו של דבר, אין מנגנון אחד מושלם. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות, ובית המשפט בוחר בכל מקרה את הדרך שתשקף בצורה הטובה ביותר את איזון הכוחות, את מהות הסכסוך ואת טובת החברה עצמה.
 

לקחים מעשיים לבעלי מניות

מקריאת פסק הדין לוסקין ניתן להפיק כמה תובנות חשובות:

1. הסכם מייסדים חכם שווה זהב – יש לכלול בו מנגנוני יציאה ברורים.
2. הגדרת "מועד קרע" מראש – תמנע ויכוחים עתידיים על מועד השווי.
3. קביעת מנגנון שווי חיצוני – מעריך מוסכם יכול לאזן פערי כיסים.
4. אפשרות לרכישה הדרגתית – מקלה על מימון הצד החלש.
5. מנגנון הכרעה אלטרנטיבי – בוררות או גישור עשויים לחסוך שנים של ליטיגציה.
6. חובת תום לב – התנהלות בלתי הוגנת תעמוד לבעל המניות לרועץ בבית המשפט.

 

כאן המקום להדגיש את החשיבות של ליווי משפטי שוטף על ידי עו"ד דיני חברות, כבר משלב ניסוח ההסכמים הראשוני.
 

שאלות נפוצות

1. האם כל סכסוך בין שותפים מצדיק פירוק חברה?
   לא. פירוק הוא צעד קיצוני. לרוב בית המשפט יעדיף מנגנון היפרדות שמאפשר המשך פעילות עסקית.
2. מה ההבדל בין קיפוח לבין משבר אמון?
   קיפוח מתאר פגיעה שיטתית או מובהקת במיעוט בידי הרוב. משבר אמון הוא מצב שבו שני הצדדים אינם מסוגלים עוד לעבוד יחד, גם אם לא הוכח קיפוח.
3. מדוע בית המשפט בלוסקין בחר בהתמחרות ולא ברכישה כפויה?
   כי לא נמצא קיפוח מובהק, אלא משבר אמון הדדי. בנוסף, הערכת שווי אובייקטיבית הייתה בעייתית בשל חוסר ודאות עסקי.
4. איך בעלי מניות מיעוט יכולים להגן על עצמם?
   באמצעות הסכם מייסדים, רצוי כזה שנוסח על ידי עורך דין שותפות עסקית, שמגדיר מנגנוני יציאה, מנגנון שווי חיצוני, ובמידת הצורך פנייה לייעוץ משפטי בזמן אמת.
5. האם ניתן לסטות מתקנון החברה?
   כן. סעיף 191 מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לחרוג מהוראות התקנון כדי למנוע קיפוח או לפתור מבוי סתום.

 

מה ניתן ללמוד מפסק דין לוסקין?

פסק הדין לוסקין מזכיר לנו שגם בעולם העסקי, כמו במערכות יחסים אישיות, אמון הוא המטבע החזק ביותר. כשהאמון נשבר, בית המשפט נדרש לבחור את מנגנון ההיפרדות – אך התוצאה לעיתים תלויה ב"כיסים העמוקים" של הצדדים.

אנחנו במשרדנו מלווים מזה שנים סכסוכים בין בעלי מניות ובין שותפים עסקיים, ויודעים לייצר פתרונות שמאזנים בין הכוחות ומגנים על זכויות המיעוט. אם אתם מצויים בסכסוך או רוצים להיערך מראש ליום שבו השותפות תתפרק – פנו אלינו לייעוץ עם עו"ד דיני חברות, ונשמח לעמוד לצידכם כבר מהצעד הראשון.

למידע נוסף על משרדנו ויצירת קשר לחצו כאן