רשות מקרקעי ישראל דורשת תשלום כספי מופקע ולא בפעם הראשונה

מבוא

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מופקדת על ניהול קרקעות המדינה, אך התנהלותה במקרים מסוימים מעוררת תהיות לגבי שקיפות, יעילות וצדק חברתי. מקרה תושבי רעות ב' שנדון במסגרת תא (מרכז) 10995-09-21- אבינו שבתאי נגד ' רשות מקרקעי ישראל (ניתן ב 01/12/2024) ממחיש את הבעיות הללו.

סיפורם של תושבי רעות ב' דומה לתיקים נוספים בהם משרדנו מטפל ובמסגרתם עלו שאלות בקשר להתנהלותה של רשות מקרקעי ישראל, חוסר עקביות בהחלת מדיניותה ונהליה כלפי לקוחותינו באופן שהביאו לפגיעה כספית בהם תוך יצירת פערים משמעותיים בין קבוצות החולקות מאפיינים זהים, אשר לקוחותינו נמנים עמם.

תמצית הדברים

פסק הדין עוסק בתביעה שהוגשה על ידי תושבי שכונת רעות ב' נגד רשות מקרקעי ישראל בשני נושאים עיקריים:

  1. חיוב בתשלום דמי היתר עבור בניה והרחבה של שטח מבני עזר בבתי מגורים.
  2. חיוב בתשלום דמי היתר עבור הרחבת השטח העיקרי עד 160 מ"ר.

התובעים הם תושבי השכונה "רעות ב'" שבישוב רעות שכיום הוא חלק מהעיר מודיעין-מכבים-רעות. ביום 22.12.1985 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1196 להקמת הישוב "רעות", שיועד לאנשי צבא קבע. בהחלטה נקבע כי הישוב יוקם בסיוע מערכת הביטחון.

ההכרעה המשפטית

בית המשפט קבע שלושה עקרונות מרכזיים:

  1. לגבי שטחי מבני העזר:
    • רמ"י לא גבתה תשלום עבור שטח מבני העזר במועד הרלוונטי
    • לכל היותר נגבה תשלום בגין שטח הממ"ד בלבד
    • אין ביכולתה לגבות כיום תשלום נוסף בגין שטחי מבני עזר שכבר נבנו בעבר
    • התובעים זכאים להוכיח אם שטח מבני העזר שנבנה בפועל היה גדול יותר מהחלק היחסי שנקבע
  1. לגבי השטח העיקרי:
    • התובעים אינם זכאים לפטור מתשלום דמי היתר עבור שטח עיקרי מעבל ל-160 מ"ר
    • החלטה 402 של מועצת מקרקעי ישראל שפטרה מתשלום דמי היתר עבור תוספת בניה עד 160 מ"ר בוטלה בשנת 2002
  1. עמדת בית המשפט בסוגיית ההפליה בין תושבי רעות א' לרעות ב': בית המשפט דחה את טענת ההפליה וקבע כי קיים שוני מהותי ורלוונטי בין שתי הקבוצות על בסיס הנימוקים הבאים:
    • בחירה מודעת – תושבי רעות ב' בחרו במודע במסלול של תשלום לפי בינוי בפועל.
    • הבדל בתשלום הראשוני – תושבי רעות א' שילמו מראש עבור מלוא זיות הבניה, בעוד שתושבי רעות ב' שילמו רק עבור הבינוי בפועל.
    • ידיעה מראש – היה ברור לתושבי רעות ב' שבעת הרחבת הבניה יידרשו לשלם דמי היתר נוספים.
    • שוני רלוונטי – ההבדל בין הקבוצות נובע משוני מהותי בעסקאות ולא מהפליה פסולה.

השורה התחתונה

  1. בעלי הנכסים יכולים לבקש פטור מדמי היתר על שטחי מבני עזר שנבנו בעבר, אם יוכיחו שהשטח שנבנה היה גדול מהחלק היחסי שנקבע.
  2. אין פטור גורף מתשלום דמי היתר על הרחבת שטח עיקרי מעבר ל-160 מ"ר.
  3. אין מדובר בהפליה פסולה אלא בתוצאה של בחירה מודעת במסלול תשלום שונה, שהיה ידוע מראש לכל הצדדים.

השלכות פסק הדין

דרישת רשות מקרקעי ישראל מתושבי רעות ב' לשלם דמי היתר בסכומים של עד מיליון שקל לבית, כ-30 שנה לאחר הקמת היישוב, מטילה נטל כלכלי כבד על משפחות רבות. העובדה שמדובר בעיקר באנשי קבע, ששירתו את המדינה, מעלה שאלות לגבי ההגינות וההכרה בתרומתם לחברה.

התנהלות רשות מקרקעי ישראל בפרשת רעות ב' משקפת ליקויים בשקיפות, חוסר עקביות והיעדר התחשבות בהשלכות החברתיות של החלטותיה. אנו סבורים שעל רשות מקרקעי ישראל לבחון מחדש את מדיניותה, להבטיח תקשורת ברורה ושקופה עם הציבור, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות שתרמו למדינה.

אם אתם ניצבים בפני אתגרים דומים או זקוקים לייעוץ משפטי וייצוג מול רשות מקרקעי ישאל, אנחנו כאן כדי להגן על האינטרסים שלכם.

ליצירת קשר, ניתן לפנות אלינו בטלפון: 04-8327732 או בדוא"ל: roman@yfc-law.com. אנו זמינים לכל שאלה או בקשה ונשמח לעמוד לרשותכם

האמור לעיל הוא בגדר מידע כללי וחלקי בלבד ואין לראות בדברים משום מתן ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל מקרה צריך להיבחן לגופו והדברים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.

שתפו את המאמר

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך