ניצול הזדמנות עסקית וחובת אמונים

חובת האמונים מחייבת נושא משרה בחברה לפעול לטובת החברה, ובכלל זה להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה לשם השגת טובת הנאה לעצמו או לאחר. חוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע חובה זו במפורש, לצד האיסור על תחרות בעסקי החברה ועל ניצול מידע שהגיע לנושא המשרה בתוקף תפקידו. השאלה המעשית אינה אם ההזדמנות משתלבת בדיוק בתחום עיסוקה של החברה, אלא כיצד היא הגיעה לידיו של נושא המשרה. הזדמנות שהגיעה אליו בשל תפקידו, קשריו או מידע שנחשף אליו בחברה, שייכת ככלל לחברה. הדרך הבטוחה היחידה לפעול בה באופן אישי היא גילוי מלא מראש וקבלת אישור כדין.

מיהו נושא משרה ומה כוללת חובת האמונים

נושא משרה כולל בין היתר דירקטור, מנהל כללי, וכן מנהלים הכפופים במישרין למנהל הכללי. חובת האמונים החלה עליהם נבדלת מחובת הזהירות: חובת הזהירות עוסקת ברמת המקצועיות בקבלת ההחלטה, ואילו חובת האמונים עוסקת בנאמנות ובהיעדר ניגוד עניינים.

החוק מפרט מספר התנהגויות אסורות: הימנעות מפעולה בניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי, הימנעות מתחרות בעסקי החברה, הימנעות מניצול הזדמנות עסקית של החברה, וכן גילוי לחברה של כל ידיעה ומסמך הנוגעים לענייניה. מדובר בחובות מהותיות שאינן ניתנות להתנאה גורפת מראש.

מתי הזדמנות נחשבת "של החברה"

המבחן המסורתי בחן אם ההזדמנות נמצאת בתחום עיסוקה של החברה. גישה זו אפשרה טענת הגנה נוחה: נושא משרה יכול היה לטעון כי הפעילות שונה מזו של החברה ולכן הוא חופשי לנצל אותה בעצמו. הגישה המקובלת כיום רחבה יותר ומתמקדת בזיקה ובמקור המידע.

• מקור ההזדמנות: האם היא הגיעה לנושא המשרה בשל תפקידו, בפגישה עסקית, מלקוח או מספק של החברה.
• המידע שנעשה בו שימוש: האם ההערכה או ההחלטה נשענו על מידע פנימי של החברה.
• משאבי החברה: האם נעשה שימוש בזמן, בעובדים, בקשרים או במוניטין של החברה.
• ציפייה סבירה: האם החברה יכולה הייתה לצפות באופן סביר כי ההזדמנות תובא לפניה.

ככל שהתשובות מצביעות על זיקה לחברה, כך גדל הסיכוי שההזדמנות תיחשב שלה, גם אם התחום אינו זהה לחלוטין לפעילותה הנוכחית.

טענות הגנה שנוטות שלא להתקבל

שלוש טענות חוזרות ונשנות, ואף אחת מהן אינה מספקת כשלעצמה. הראשונה היא שהחברה לא יכלה לממן את ההזדמנות. היעדר יכולת כספית אינו מקנה לנושא המשרה חופש ליטול אותה לעצמו, שכן ההחלטה אם לוותר נתונה לחברה ולא לו. הדרך הנכונה היא להביא את ההזדמנות לפני האורגן המוסמך ולקבל החלטה מתועדת.

השנייה היא שההזדמנות מחוץ לתחום העיסוק. כאמור, המבחן אינו מסתכם בתחום הפעילות אלא במקור ההזדמנות ובזיקתה לחברה.

השלישית היא שההזדמנות מומשה רק לאחר סיום הכהונה. חובת האמונים אינה נעלמת ברגע ההתפטרות: פעולה שהוכנה בזמן הכהונה ומומשה זמן קצר לאחריה עשויה להיבחן כהפרה.

הדרך הנכונה: גילוי ואישור

1. גילוי מלא ובכתב: תיאור ההזדמנות, אופן הגעתה, ההיקף הכספי והעניין האישי של נושא המשרה.
2. הימנעות מהשתתפות בדיון ובהצבעה בעניין שבו קיים לו עניין אישי.
3. קבלת החלטה על ידי האורגן המוסמך, לרבות אישורים נדרשים בהתאם לסוג החברה ולנסיבות.
4. תיעוד מסודר בפרוטוקול: מה הוצג, מי נכח, ומה הנימוק להחלטה לוותר על ההזדמנות או לאשרה.
5. הפרדה מעשית: ככל שהאישור ניתן, ביצוע הפעילות בלא שימוש במשאבי החברה ובעובדיה.

גילוי חלקי הוא הסיכון הגדול ביותר. אישור שהתקבל על בסיס מצג חסר עלול להיחשב פגום בדיעבד, ולהעמיד את נושא המשרה במצב גרוע יותר מאשר אילו לא ביקש אישור כלל.

הסעדים שעומדים לרשות החברה

• השבת רווחים: החוק מאפשר לראות בהפרת חובת אמונים כהפרת חוזה, ולחברה עשויה לקום זכות לקבל את הרווח שהפיק נושא המשרה מההפרה, גם בלא הוכחת נזק. עילה משלימה היא עשיית עושר ולא במשפט.
• פיצוי בגין נזק: ככל שנגרם לחברה נזק ממשי מעבר לרווח שהופק.
• ביטול פעולה: במקרים מסוימים ניתן לבקש את ביטולה של הפעולה שנעשתה בניגוד עניינים.
• הרחקת דירקטור מכהן: פנייה לבית המשפט להפסקת כהונה.
• תביעה נגזרת: כאשר החברה נמנעת מלתבוע, בעל מניות רשאי לבקש לתבוע בשמה.

סעד השבת הרווחים הוא המשמעותי מכולם, משום שהוא מנתק את הדיון משאלת הנזק לחברה ומתמקד ברווח שהפיק המפר. כאשר ההתנהלות פוגעת בבעל מניות באופן ממוקד, ניתן לשקול גם תביעת קיפוח בעל מניות.

שאלות נפוצות

האם עצם הרעיון שייך לחברה?

רעיון כללי אינו קניין. השאלה היא אם ההזדמנות הקונקרטית, על נתוניה ועל הקשרים שמאחוריה, הגיעה לנושא המשרה בשל תפקידו או תוך שימוש במידע ובמשאבים של החברה.

מה אם החברה סירבה להזדמנות?

סירוב מתועד לאחר גילוי מלא הוא בדיוק המסלול הנכון. חשוב שהסירוב יינתן על ידי האורגן המוסמך ויתועד בפרוטוקול, לרבות הנתונים שעמדו לפניו.

האם חובת האמונים חלה גם על בעל מניות?

חובת האמונים במתכונתה המלאה חלה על נושאי משרה. על בעלי מניות חלות חובות אחרות, ובהן חובת תום לב ודרך מקובלת, ועל בעל שליטה חובת הגינות. ההיקף שונה, אך התנהלות פוגענית עשויה להקים עילות אחרות, כמו קיפוח.

כמה זמן לאחר סיום הכהונה נמשכת החשיפה?

אין תקופה קבועה. ככל שההכנות בוצעו בזמן הכהונה וההזדמנות מומשה סמוך לאחריה, כך גדל הסיכוי שהדבר ייבחן כהפרה. מרחק זמן ממשי ומקור עצמאי להזדמנות מחלישים את הטענה.

האם ביטוח נושאי משרה מכסה הפרת חובת אמונים?

לרוב לא במלואה. פוליסות כוללות בדרך כלל חריגים הנוגעים להפקת טובת הנאה אישית שלא כדין, ולכן אין להסתמך על קיומו של כיסוי. סוגיות אחריות אישית נוספות נדונות במאמר על אחריות אישית של נושא משרה.

מה ההבדל בין המצב הזה לבין הקמת חברה מתחרה?

הקמת גוף מתחרה עוסקת בתחרות כללית, בשידול עובדים ולקוחות ובסודות מסחריים, ונדונה במאמר הנפרד בנושא. הסוגיה כאן ממוקדת בהזדמנות עסקית מסוימת שנלקחה מהחברה, גם ללא תחרות רחבה.

ליווי משפטי בסוגיות חובת אמונים

שאלת ההזדמנות העסקית מוכרעת לרוב על פי תיעוד: מה נמסר לחברה, מתי, ומה הוחלט. ליווי משפטי מוקדם מאפשר לנושא משרה לפעול בבטחה, ולחברה לבסס טענה מסודרת כאשר הזדמנות הופנתה החוצה.

אודות

משרד יונתן פרידמן ושות', עורכי דין ונוטריון, הוא משרד בוטיק לליטיגציה ומשפט מסחרי מחיפה, המלווה חברות, דירקטורים ובעלי מניות בסוגיות של חובות אמון, אחריות נושאי משרה וסכסוכים בין בעלי מניות.

לבירור בנוגע להזדמנות עסקית או לטענה בדבר הפרת חובת אמונים ניתן ליצור קשר בטלפון 04-8327732 או בדוא"ל office@yfc-law.com. המשרד ממוקם בשדרות הפלי"ם 2, בניין אשל, חיפה.

אין באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו.