פסילת מומחה מטעם בית משפט

ניתן לבקש מבית המשפט לפסול מומחה שמינה, כאשר מתגלה חשש ממשי לניגוד עניינים, כאשר המומחה לא גילה במלואן זיקות שהיה עליו להצהיר עליהן, כאשר חרג מתחום מומחיותו או מסמכותו, או כאשר התנהל שלא כשורה לאחר מינויו. ככל שהבקשה מוגשת מוקדם יותר, ובפרט לפני שהמומחה הגיש את חוות דעתו, כך גדל הסיכוי שבית המשפט ייעתר לה.

בתי המשפט ממנים מומחה מטעמם כדי לסייע בהכרעה בשאלות מקצועיות שאינן בגדר ידיעה שיפוטית: הערכת שווי, שמאות מקרקעין, שאלות כלכליות או רפואיות. פעמים רבות הצדדים כבר הגישו חוות דעת סותרות, והמומחה הממונה אמור להיות העין המקצועית והנייטרלית שמכריעה ביניהן. דווקא משום שלחוות דעתו יש משקל רב כל כך, המינוי אינו חסין מביקורת, ויש מצבים שבהם נכון לבטל אותו או לפסול את חוות הדעת.

מה חובותיו של מומחה מטעם בית המשפט

מומחה שמונה על ידי בית המשפט נחשב ל"זרועו הארוכה" של בית המשפט, ולכן חלה עליו חובת נאמנות מוגברת כלפי בית המשפט וכלפי הצדדים. עליו לפעול באובייקטיביות, ללא משוא פנים, וללא זיקה אישית, כלכלית או מקצועית לאחד מבעלי הדין שעלולה ליצור חשש לניגוד עניינים. כללי היסוד בנושא מעוגנים, בין היתר, בתקנה 16 לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט).

עילות לפסילת מומחה מטעם בית המשפט

ארבע עילות עיקריות מצדיקות בקשה לפסילת מומחה:

1. ניגוד עניינים: לפי התקנות, מומחה ייפסל אם קיימת זיקה משמעותית בינו לבין אחד מבעלי הדין, למשל קשר עבודה רציף או מתן שירותים מקצועיים בשנה האחרונה. גם זיקה כלכלית או אישית רחבה עלולה להוביל לפסילה.
2. הצהרה חלקית או מטעה: המומחה חייב להצהיר על כל זיקה או מניעה שעשויה להשפיע על תפקודו. הצהרה חלקית או הסתרת מידע הן עילה עצמאית לפסילה.
3. פגם מקצועי או חריגה מסמכות: מומחה שעוסק בנושאים שאינם בתחום מומחיותו, או מביע עמדות שאינן מקצועיות, חורג מתפקידו.
4. התנהלות פסולה לאחר המינוי: למשל קיום פגישות או שיחות עם צד אחד בלבד, בלי נוכחות הצד שכנגד.

מה בודקים בכל עילה

מתי להגיש בקשה לפסילת מומחה: התזמון קובע

בית המשפט שוקל את עוצמת החשש לניגוד עניינים מול הפגיעה בניהולו התקין של ההליך ובקצב שלו. לכן מועד הגשת הבקשה הוא שיקול מרכזי. בקשה שמוגשת בשלב מוקדם, אחרי המינוי ולפני שהמומחה הגיש חוות דעת, זוכה ליחס סלחני יותר, כמובן בתנאי שהחשש לניגוד עניינים אמיתי. בקשה שמוגשת רק אחרי שחוות הדעת התקבלה ולא מצאה חן בעיני המבקש, נבחנת בחשדנות רבה יותר.

בנוסף, פסילה היא הסעד הקיצוני. לעיתים בית המשפט יעדיף פתרונות מידתיים, כמו מחיקת חלקים בעייתיים מחוות הדעת או מינוי מומחה נוסף, וישמור את הפסילה למקרים חמורים.

מקרה מהפסיקה: פסילת שמאי שלא גילה את היקף עבודתו עבור העירייה

החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 5451-10-19) מדגימה היטב את הקריטריונים לפסילת מומחה. חברה יזמית הגישה נגד עיריית תל אביב וגורמים נוספים תביעה כספית בסך 45 מיליון ש"ח בגין עיכובים בפרויקט בנייה. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים, ובהסכמתם מינה בית המשפט מומחה מטעמו: שמאי מקרקעין.

השמאי הצהיר לפני מינויו שהוא מעניק שירותים לעיריית תל אביב, והצדדים לא ביקשו לפסול אותו. לאחר שחוות דעתו ניתנה, ולא הייתה לטובת החברה, ביקשה החברה לפסול אותו בטענה שחרג מסמכותו, ובית המשפט דחה את הבקשה. בהמשך גילתה החברה שהמומחה מעניק לעירייה שירותים בהיקף משמעותי, והגישה בקשה שנייה.

מדוע בית המשפט פסל את המומחה

1. זיקה כלכלית ומקצועית מהותית: בבירור התגלה שמשרדו של המומחה העניק לעירייה שירותי שמאות במאות תיקים לאורך חמש השנים האחרונות, ושווי ההתקשרות השנתית עמד על כחצי מיליון ש"ח. העירייה התקשרה עמו בפטור ממכרז והגדירה את היחסים כ"יחסי אמון מיוחדים", וזה הגביר את החשש למשוא פנים.
2. אי עמידה בחובת הגילוי: המומחה הצהיר שהוא נותן שירותי שמאות לאגף ההנדסה בעירייה, אך הדגיש שאין בכך "תלות מהותית". ההצהרה נמצאה חלקית ולא מדויקת: לא נמסר המידע המלא על היקף ההתקשרות, ולא צוין שהעירייה רשאית להפסיק אותה לפי שיקול דעתה.

ומה לגבי ההגשה המאוחרת

התובעת העלתה את טענות הפסילה השנייה רק אחרי שקיבלה חוות דעת שלילית עבורה, ולאחר בדיקה עצמאית שערכה. בית המשפט ראה בכך כשל דיוני, אך קבע שהכשל אינו מבטל את החשש לניגוד עניינים: ניגוד עניינים בעוצמה כזו מצדיק פסילה גם בשלב מאוחר. במקביל הוטלו על התובעת הוצאות משמעותיות, 30,000 ש"ח, בשל העיכוב שגרמה. זו גישה מאזנת בין שמירה על טוהר ההליך לבין צמצום הפגיעה בצדדים האחרים.

לקחים מעשיים לצדדים ולמומחים

• למומחים: יש להצהיר באופן מלא, מדויק ושקוף על כל קשר עבודה, גם כשנראה שאין בו ניגוד עניינים מובהק.
• לצדדים בהליך: כדאי לבחון את זהות המומחה מיד עם מינויו, לבקש הבהרות על כל זיקה אפשרית ולהעלות טענות לפני שחוות הדעת מוגשת. כך נשמרת הטענה בלי להסתכן בהוצאות על עיכוב ההליך.
• כשחוות הדעת כבר הוגשה: עדיין ניתן לטעון לניגוד עניינים שהתגלה מאוחר, אך יש לצפות לבחינה קפדנית של הסיבה לעיתוי.

סיכום: כלי חשוב שיש להפעיל בזהירות

פסילת מומחה היא כלי חשוב לשמירה על הגינות ההליך המשפטי, אך יש להשתמש בו בזהירות, כדי לא לפגוע בהליך עצמו או בצדדים האחרים. המקרה שתואר מראה כיצד חשש לניגוד עניינים עלול לערער את אמון הצדדים בהליך, ומדגיש את האחריות של הצדדים ושל המומחים למנוע מצב כזה מראש. מומחה שמונה בתיק שלכם מעורר סימני שאלה? שקלו את הצעדים כבר בשלב המינוי, במסגרת ייצוג בהליכי ליטיגציה מסחרית.

מוצאים את עצמכם בהליך משפטי מורכב ולא רואים דרך לצאת ממנו? פנו למשרדנו לייעוץ בטלפון 04-8327732, בוואטסאפ 04-8327732 או בדוא"ל office@yfc-law.com. אנחנו כאן כדי להגן על האינטרסים העסקיים שלכם, מתוך הבנה עמוקה של עולם העסקים וידע מדויק בפתרון בעיות משפטיות מורכבות.

האמור לעיל הוא בגדר מידע כללי וחלקי בלבד ואין לראות בדברים משום מתן ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל מקרה צריך להיבחן לגופו והדברים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.